Skip to Content

האם גנן טוב צריך להיות גם ביולוג

מחזירים את החיים לגינה שלנו

כדאי להכיר את חיות הגן כדי להקים גינה באמת טובה

תחום הביולוגיה בגינון חווה עדנה בתקופה האחרונה.  אנו מבינים היום יותר מבעבר שהגינה שלנו מורכבת הרבה יותר מסך הצמחים שאנו רואים. רמשי ותולעי הקרקע זוכים להערכה מחודשת על פועלם בבניית אדמה  ומיחזור של חומר אורגני, פטריות מקבלות מקום של כבוד בשל יכולתן לפרק ולמחזר חומרים רבים כגון קליפות עצים, וחיידקים הם ממלכה אדירה של יצורים, שזוכים להכרה על פועלם במרץ לפרק חומרים ולייצר חדשים.

בגינה טבעית, בה ההתערבות האנושית היא מינימלית, חיים לצד הצמחים בעלי חיים רבים, חלקם גלויים וחלקם נסתרים מן העין, אם בגלל שהם קטנים מאוד, כגון חיידקים ושמרים, או אם בגלל שהם מופיעים לרגעים חטופים בלבד, כגון צופיות ולטאות.

גנן טוב, שדואג למערכת הצמחית שייצר, כדאי לו שיכיר, בנוסף לצמחים, גם את חיות הגן, אם ברצונו להקים גינה אקולוגית, הרמונית והכי חשוב – מאוזנת וקלה לתחזוקה.

גינה טבעית

היצורים החיים סביבנו:

לאורך ההיסטוריה נוצרו יחסי גומלין שונים ומשונים בין הייצורים השונים. יחסי הגומלין בין צמחייה ובעלי-החיים, יחסי גומלין בין בעלי-חיים ממינים שונים ויחסי גומלין בין צמחים ממינים שונים. יחסי גומלין אלו יוצרים מערכת רב-גונית, הרמונית והכי חשוב – בעלת ויסות פנימי, ממש כמו בטבע.

בסביבה בה עושר החיים, כלומר המגוון הביולוגי, יהיה גדול, הצמחים ישגשגו יותר ויהיו עמידים יותר למחלות ולמזיקים.

חשבתם פעם כמה בעלי-חיים חיים במטר מרובע של אדמה? או מה החשיבות של יצורים אלו לאדמה ולגינה שלנו?

פריחה סגולה
חשופית

אז קצת לסבר את אוזננו:

הערכה גסה היא, שבמטר מרובע אחד של אדמה בריאה ולא מופרית, חיים כ- 100 רכיכות, 3,000 תולעי אדמה, 5,000 חרקים (עכבישים, רמשים וכד'), 10,000 חרקים ירודים מסוג גלגליות, 50,000 קפזנביים (פרוקי רגליים מילימטריים), 100,000 אקריות (עכבישים זעירים), 5 מיליון תולעים מיקרוסקופיות, 10 מילארד פרוטזואות (משהו שקרוב לחיידקים אך מעט מפותח יותר) ו-10 מיליון פעמים מיליון חיידקים ופטריות מזנים שונים.

[תמונה: חלזון וכדרורית מצויה בערוגת הירק]

בנוסף, מגיעים מבקרים מעופפים, כגון חיפושיות, שפיריות, פרפרים, דבורים ואף חולייתנים כגון חומטים, קיפודים, לטאות, ציפורים ועכברי שדה.

 [תמונה: חומט נקוד מגיח מבין רגבי האדמה]

 

חומט נקוד

עולם המדע רחוק מלזהות ולהבין

עולם המדע רחוק מלזהות ולהבין את משמעות המגוון הזה, ובעיקר את יחסי הגומלין בין היצורים השונים. נהוג לחשוב שאנו מכירים פחות מ1% מיצורי הקרקע השונים. הסיבה היא, בין השאר, שקשה מאוד להרבות חיידקים שונים בתנאי מעבדה מבוקרים. ישנם חיידקים שלוקח להם כמה חודשים להכפיל עצמם. איך אפשר לערוך עליהם מחקר מדעי?

מה שכן, עולם המדע יודע להגיד, שאדמה חיה, היא אדמה בריאה. אדמה שצמחים יצמחו עליה טוב יותר, יניבו יותר ויהיו עמידים יותר למחלות. הסיבה היא שבאדמה חיה תהליכי הייצור והפירוק של חומר אורגני מתרחשים בצורה יעילה, כמו גם הנגשת המינרלים אל שורשי הצמח.

[תמונה: שוקת מים חבויה עם מים טריים, תמשוך קיפודים לגינתנו]

שוקת מים חבויה
לוונדר סגול

אז מה זה אדמה חיה?

 זו אדמה עשירה בצורות חיים שונות, ושאנו מאפשרים לכל צורות החיים להתפתח בה ללא הפרעה מצידנו.

נכון, לעיתים קן הנמלים מתיישב בדיוק תחת הצמח האהוב שלנו, הכנימות לועסות להנאתן את עלי המנגולד ותולעי נמטודה זוללות את שורש הגזר.

אולם, בגינה חיה, הטבע דואג לווסת את עצמו. לווסת את כמות המחלות והמזיקים ואפילו לדשן את הצמחים. בגינה מאוזנת, אנחנו לא אמורים להתרוצץ עם ספריי לריסוס מזיקים או עם משפך דשן ולדשן צמחים.

הטבע מאזן את עצמו באמצעות יצירה של יחסי גומלין מועילים בין היצורים השונים. ברגע שכמה צדדים מרוויחים מהמשוואה יש להם אינטרס לשמור על בריאות המארג הגדול יותר.

חיידקים, שחיים ליד שורשי הצמח וניזונים מסוכרים שדולפים משורשיו, ירצו לשמור עליו בריא ולהדוף משם חיידקים מזיקים לצמח. ממש אנטיביוטיקה טבעית.

ציפור ירגזי, שרוצה להאכיל את גוזליה, מסוגלת לחסל עשרות זחלים וחרקים ביום שמצאה בגינת הירק.

אז אילו סוגי יחסי גומלין אנו מכירים בגינה שלנו?

יחסי הגומלין הפשוטים ביותר שאנו יכולים להבחין בהם, הם יחסי גומלין בין צמחים שונים. באופן אינטואטיבי, זה די ברור שבתא שטח צפוף ביותר יכולים לצמוח יחדיו עשרות סוגי צמחים, משהו אמור לקרות ביניהם. אלו יכולים להיות יחסי גומלין המבוססים על אפקט פיזיקלי. לדוגמא: הפרסיון שמטפס על האלון בטבע, או השעועית שמטפסת על עמוד התירס בגינת הירק. יחסי הגומלין יכולים להיות גם נישאים ברוח, כגון חומרים ארומטיים המשוחררים מצמח אחד ומורגשים על ידי צמחים אחרים בסביבה ומסמנים לדוגמא על מצוקה כלשהי.

בגינה ההרמונית והאקולוגית ננסה לשלב צמחייה בצורה מושכלת. ננסה למקם בגינה צמחים שיכולים למשוך מאביקים לטובת צמחים שמושכים פחות מאביקים ועדיין צריכים האבקה, למקם צמחים ארומטיים היכולים לדחות במקצת אוכלוסיות של מזיקים כגון לבנדר, מליסה, שום ועירית, או נמקם צמחים מקבעי חנקן המעשירים את האדמה בתרכובות חנקן חיוניות (נרחיב עליהם בהמשך).

 

פריחה סגולה
צמחים ליד פטריות

יחסי גומלין בין צמחים ממינים שונים:

רצוי לשלב בגינה צמחים ממשפחות בוטניות שונות ובעלי מופע צימוח שונה: צמחים עשבוניים, מעוצים, מטפסים, מתפרסים, פקעות, שיחים ועצים. חשוב מאוד לשתול בעיקר צמחים מקומיים, המותאמים לאקלים ולמגוון הביולוגי שלנו.

[תמונה: צמחייה שונה ואף פטריות יסתדרו יחדיו בגינה שלנו]

יחסי גומלין בין חיידקים לצמחים:

צמחים זקוקים לחנקן רב בכדי לייצר חלבונים ואברונים שונים כגון הכלורופיל. אולם, צמחים אינם יכולים לנצל את החנקן הגזי הרב שבאוויר. צמחים יכולים לספוג ולנצל אך ורק חנקן הנמצא בקרקע בצורת חנקות. יש בקרקע חיידקים, שיודעים להפוך חנקן גזי לחנקות, בתהליך שנקרא קיבוע חנקן. ויש צמחים בטבע, שהבינו, שבכדי לקבל אספקת חנקן גבוה, הם יכולים להעזר במערכת קיבוע החנקן החיידקית הנמצאת באדמה סביבם.

לאורך ההיסטוריה נוצרה מערכת סימביוטית (הדדיות), שבה חיידקים מקבעי חנקן יוצרים מושבות בתוך שורשי צמחים מסויימים, כדוגמת משפחת הקטניות. הקטניות נהנות מדליפה מתמדת של חנקות מהחיידקים והחיידקים נהנים מדליפה מתמדת של סוכרים מהשורש. ממש ניתן לראות נאדיות (בועיות) קטנות צמודות לשורשי הקטניות.

[תמונה: מושבות ריזוביום בשורשי קיטניה]

 

שורש קיטניה

נרצה לשלב צמחים ממשפחת הקטניות בגינה שלנו. צמחים חד-שנתיים כגון: תלתן, בקיה, שעועית, אפונה,  או שיחים רבשנתיים כגון אחירותם, אספסת השיח, אפונת יונה, או מטפסים, כגון: ויסטריה, שעועית, לבלב ואף עצים כגון צאלון, סיסם הודי ותמרהינדי.

יחסי גומלין בין פטרייה לצמחים:

  • הצמחים גם הבינו שאפשר לנצל את הפטריות לצורך שגשוג וניצול טוב יותר של משאבי הסביבה, ויצרו יחסי גומלין גם אתן.

    הפטריות הן ממלכה אדירה של יצורים שאגב, מאוד מזכירים אותנו בני האדם. הם אוקוריוטים (יש להם גרעין תא כמונו), הם לא מבצעים פוטוסינטזה כמו הצמחים (כמונו), הם ניזונים מחומר אורגני (כמונו), שהם מפרקים אותו מחוץ לגופם באמצעות אנזימי עיכול.

    יש, אגב, ממלכה, שבה בני האדם והפטריות חברים. אנחנו ממש קרובי משפחה.

    חשוב לדעת, שהפטרייה היא ייצוא קורי, כלומר: רוב המאסה שלה היא רשת קורים (תפטיר), הנמצאת מתחת לאדמה. הפטריות השונות יודעות לפרק חומרים רבים והן יצור חשוב במעגלי המיחזור בטבע.

    בניגוד לתהליך קיבוע החנקן, שצמחים מועטים נהנים ממנו ( כגון צמחים ממשפחת הקטניות), יחסי גומלין בין פטרייה לצמח הרבה יותר נפוצים בטבע. בטבע ליותר מ90% מהצמחים יש פטרייה הקשורה לשורשיהם.

    יחסי גומלין אלו נקראים יחסים מיקורטיים, והפטרייה שמסוגלת לכך נקראת פיטרייה מיקוריטית (או מיקוריזה).

    כמה מן הפטריות המיקורטיות מוכרות מאוד, כדוגמת האורנית החיה עם שורשי האורן.

    הפטרייה מחברת את קוריה לשורשי הצמח ונהנית מאספקת סוכר, ואילו הצמח נהנה מרשת קורים סביב שורשיו,שעוזרת לו בספיגה של מים ומינרלים מהסביבה – מעין מכפיל כוח.

    בגינות בריאות רוב הסיכויים שלצמחים שלנו יהיו יחסים מיקוריטים עם פטריות שונות.

    בגינות שבהן הקרקע מרוססת בחומרים אנטי פיטרייתיים, לא יתקיימו יחסי הגומלין .

    אפילו בגינות שלא מרססים בהן, אך מדשנים אותן בדשנים כימיים בריכוז גבוה, לא יתפתחו יחסי גומלין אלו. בשביל מה להתאמץ אם כל הזמן יש דשן מסביב לצמח?

    ולכן, בכדי לעודד פטריות מיקורטיות בגינה, לא נדביר, לא נרסס ולא נדשן בדשנים כימיים בריכוז גבוה. בנוסף, חשוב לדאוג לאדמה עשירה בחומר אורגני, על מנת  שהפטריות יוכלו להתפתח בה. זה יכול להיות קומפוסט איכותי או רסק עץ שמכסה את הקרקע.

פטריה גדלה על בול עץ

[תמונה: פיטרייה מעכלת בול עץ ישן]

לסיכום, כמו בטבע, נרצה שבגינה הרמונית יהיה מגוון ביולוגי רב  שידאג למערכת מאוזנת, פורייה וקב-גונית. אני נוהג לחשוב תמיד שהשלם גדול מסך חלקיו. מכיוון שלא רק הפרטים אלא גם ואולי בעיקר יחסי הגומלין בין היצורים השונים הם אלו שמקיימים את המערכת השלמה והמאוזנת.

ניתן להעשיר או בעצם לעודד מגוון זה בגינתנו בדרכים שונות.

משיכת חיידקים ופטריות מועילים:

חיידקים מועילים יכולים להיות חיידקי ריזוביום מקבעי חנקן, אותם נמשוך, כאמור, באמצעות שתילה או זריעה של קטניות חד שנתיות ורב שנתיות.

אולם, ישנם חיידקים ופטריות נוספים שנרצה בגינה שלנו, והדרך הטובה ביותר למשוך אותם היא פשוט לא להפריע למארג החייים בגינה. לא לרסס בחומרי הדברה, לא לשפוך חומרי ניקוי, ולמתקדמים גם הייתי ממליץ לא להשתמש בדשנים כימיים מרוכזים, שמייתרים את יחסי הגומלין בין הצמחים ליצורים אלו.

בנוסף, נרצה לייצר סביבה תומכת-חיים וזה אומר בעיקר להעשיר את האדמה בחומר אורגני כדוגמת קומפוסט ועלים יבשים, לשמור עליה לחה, ולשמור עליה מחופה. החיפוי המומלץ הוא כזה שמתפרק ומייצר בעצמו מזון לייצורים אלו, קרי: עלים יבשים ורסק עץ. רסק עץ הינו עץ שנגרס לשבבים ומפוזר בגינה. הוא חיפוי הקרקע המושלם, משום שהוא מחזיק תקופה ארוכה, שומר על אדמה לחה ומוגנת, ותומך באוכלוסיית החיים בה.

ניתן כיום לרכוש במשתלות תכשירים היכולים לעודד אוכלוסיות של ייצורים אלו. מעין גרעין גדילה לייצורים מועילים. ניתן אף לרכוש פטרייה מיקוריטית ולהטמינה ליד שורשי העץ אותו אנו שותלים, בכדי ליצור את אותם יחסי גומלין מועילים.

משיכת חרקים:

החרקים ושאר חבריהם חשובים בגינה האקולוגית, בה האדמה נבנית בצורה טבעית לאורך השנים. תולעי אדמה, כדרורוניים (אורי כדורי), ציבתניים (חיית מספריים) וחיפושיות זבל, נחשבים כולם יצורים בוני קרקע משום שהם מפרקים חומר אורגני ומשיבים אותו לצורתו הבסיסית.

חרקים אלו אוהבים מקומות מסתור וחומר אורגני להתפלש בו, ולכן חיפוי הקרקע ברסק עץ, הנחת בולי עץ פזורים בגינה, בניית מסלעות קטנות – כולם יתרמו לשגשוגם בגינה.

משיכת פרפרים ומאביקים:

שתילה של צמחייה פורחת תמשוך ציפורים כדוגמת צופיות, כמו גם חיפושיות, דבורים ופרפרים הדרושים להאבקה. מומלץ למי שרוצה למשוך פרפרים לשתול צמחי צוף עבור הפרפר הבוגר, וצמחים פונדקאים עליהם יוטלו הביצים.

צמחים עם פריחה מרשימה כגון ויסטריה, בודילאה דוד, ויערה איטלקית ימשכו בד"כ מאביקים לגינתנו.

אז למה להכניס את כל החיים האלו לגינה שלנו?

כדי שהמערכת שלנו תהיה מאוזנת, רב-גונית ותשתבח עם הזמן וגם כי זה פשוט, וזה טבעי.

על הכותב:

איתמר ויסמן, הוא המייסד והבעלים של שפע הטבע – מרכז ליווי והדרכה לגינון טבעי. איתמר הוא בעל תואר שני בביולוגיה ומתכנן פרמקלצ'ר.  מוזמנים לבקר באתר של שפע הטבע בכדי להתרשם מתכנים נוספים ומהפעילויות המוצעות שם.  https://homeagriculture.org

עקבו אחרינו בסושיאל