ייצור עצמי של קומפוסט – בעד או נגד
נראה לי שתמיד כדאי להבין למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, רק אחר כך אפשר להבין איך.
ייצור עצמי של קומפוסט בעד ונגד
אז למה כדאי או לא כדאי לייצר קומפוסט?
לא כדאי כי:
- הרבה יותר קל לזרוק פשוט לפח האשפה שעומד מאחורינו במטבח החמים.
- כי למי יש כוח לצאת בלילה החוצה? חשוך, קר ולפעמים רטוב שם בחוץ
- הקומפוסטר מושך לעיתים ג’וקים וזבובים.
- הוא לפעמים מסריח
- השכנים מסתכלים בעין בוחנת על מה שאתם שופכים שם פנימה.
- אפשר לקנות שק קומפוסט, אפילו אורגני, בכל משתלה היום.
כן כדאי כי:
- הצמחים שלנו צריכים את הקומפוסט בכדי להניב וללבלב
- אנחנו ממחזרים את הפסולת שלנו ולוקחים אחריות
- אנחנו מקלים על התשתיות העירוניות והארציות ומייצרים פחות פסולת
- זה חוסך לנו את מחיר קניית הקומפוסט
- אנחנו מרגישים מסוגלים לעשות משהו נכון ומראים זאת לילדים שלנו.
- קומפוסט קנוי מכיל הרבה פעמים דברים לא רצויים: שאריות של הורמונים ואנטיביוטיקות וריכוז מלחים גבוה.
- והכי חשוב: קומפוסט שמיוצר מפסולת מטבח טוב משמעותית מקומפוסט קנוי בגלל הרכבו המגוון
רגע, מה זה קומפוסט בכלל?
קומפוסט, או בעברית, דשונת, הוא תוצר הפירוק של חומר אורגני (פסולת מטבח, צמחייה, בעלי-חיים מתים) והפיכתו לחומר מפורק ועשיר במינרלים. תהליך הקומפוסטציה מתרחש בטבע בצורה טבעית, עלים שנשרו מהעץ או בעלי חיים שמתו או צמחייה שנבלה – כולם נאכלים ומתפרקים על ידי אורגניזמים שונים ונהפכים לקומפוסט או לחומצות הומיות, שהן חומר אורגני במצבו המפורק והיציב ביותר.
אנחנו, בגינה או בשטח שלנו, לא נרצה לחכות שהדברים יקרו מעצמם. אנחנו גם לא נרצה להשליך פסולת אורגנית כגון קליפות של פירות או תפוח חצי לעוס בגינה, מכיוון שהדבר ימשוך זבובים ויכול להוות מפגע תברואתי.
ולמה צריך קומפוסט?
קומפוסט חשוב מאוד בגינות אקולוגיות, אורגניות, הרמוניות או כל גינה שבעליה רוצים לעבוד בשיטות טבעיות ולצמצם את כמות הדשנים הכימיים. לקומפוסט יש תכונות רבות שמיטיבות עם הצמח והאדמה:
- בונה את הקרקע בצורה מיטבית ומעשיר אותה בחומר אורגני חיוני.
- מהווה מזון ובית גידול לבעלי חיים מועילים: מחיידקים ועד חרקים
- מחזיק מים ושומר על לחות האדמה
- מתפרק למינרלים שהצמח צריך
- מאזן חומציות האדמה
למה לנהל את הפסולת שלנו בתוך קומפוסטר, ולא פשוט להטמינה באדמה?
- כדי למנוע מפגעים תברואתיים
- כדי לנהל נכון את ערימת הקומפוסט (נפרט בהמשך)
- כי התהליך דורש הרבה אוויר (אירובי). הטמנת פסולת באדמה יוצרת תהליך אנאירובי שפולט גזי חממה כמו מתאן.
מה חשוב לדעת כשמנהלים קומפוסטר?
- מקמו אותו רחוק מפתחי הבית, אך לא רחוק מדי, מה שיוציא את החשק לצאת אליו
- מקמו אותו בצל, למנוע התייבשות בקיץ. עדיף תחת עץ פרי – שיוכל ליהנות מתוצריו
- רצוי להכין תיבת עץ מאווררת טוב. בנפח כחצי קוב למשפחה ממוצעת. אני פחות מתלהב מהקומפוסטרים מפלסטיק, אך למרפסות וגגות זה פתרון טוב.
- לתיבת עץ אין תחתית בכדי שיהיה ניקוז טוב ובכדי שאורגניזמים יגיעו בצורה חופשית מן הקרקע.
- הכינו מראש שלוש תיבות צמודות: באחת תהיה ערימה “פתוחה”, בשניה תהיה ערימה “סגורה” ובשלישית יהיה מאגר עלים.
- הכינו הרבה עלים יבשים כחומר יבש. קל לאסוף אותם בסתיו. ניתן להשתמש בכל סוגי העלים.
- בתחתית הקומפוסטר צרו שכבת ניקוז מענפים או עצים ועליהם תתחילו לערום את פסולת המטבח.
- ניהול הערימה הוא פשוט מאוד: כל נפח של פסולת מטבח, כסו בשני נפחים של עלים יבשים. דאגו שכל הפסולת תהיה מכוסה כדי שלא יגיעו זבובים.
- רצוי שיהיה מכסה כדי שחתולים לא יגיעו לנבור, ושגשם לא ישטוף את הערימה מכל הטוב שבה.
מתי הקומפוסט מוכן?
- רצוי לסגור את הערימה ברגע שמתמלאת. זה אומר שיותר לא שופכים פנימה פסולת מטבח, אלא שופכים אותה לתא אחר (סגור שרוקן, שיהפוך עתה לפתוח)
- מומלץ לאוורר את הערימה כל שבועיים בערך באמצעות החדרת מקל או קילשון למרכזה ונענועו. אפשר גם ממש להפוך אותה כדי להאיץ את התהליך, אך לא חייבים.
- ממתינים כחודש כשחם או שלושה חודשים כשקר יותר ואז בודקים בפנים מה קורה. יכול להיות שהיקף הערמה לא התפרק, אך בתוכה תראו מרקם אדמתי וכהה מאוד, כך שלא ניתן לזהות את מה שנכנס פנימה. והריח…..ריח של אדמה בריאה וטובה.
- כשמוכנה ניתן לסנן את הערימה דרך ארגז פלסטיק או רשת גדולה בכדי לקבל מרקם אחיד. את מה שלא עבר במסננת, אפשר להחזיר לערימת קומפוסט החדשה שימשיך להתפרק בה.
איך משתמשים בקומפוסט?
קל מאוד להשתמש בקומפוסט בגינה שלנו.
מכיוון שקומפוסט יש לנו בכמות מוגבלת, נדרג את השימוש בו. ניתן אותו קודם כל לצמחים שדורשים הרבה אנרגייה כגון ערוגות ירק, ועצי פרי ורק אם נשאר נפזר בין צמחי הנוי.
בערוגות: בעת החלפת גידולים (בסתיו ובאביב), נרענן את השכבה העליונה של הקומפוסט
סביב עצים או שיחים: נפזר סביבם באביב ובסתיו בעיגול גדול שלא נוגע בבסיס הגזע.
את הקומפוסט כדאי להצניע באדמה ואף לכסות עם עלים או רסק עץ בכדי לשמור על הלחות והחיים שבו.
קומפוסט שקניתם הוא בדרך כלל עשיר במלחים (“חריף”) ולכן נערבבו עם הרבה אדמה – כ10- ליטר עם מטר מרובע של אדמה. קומפוסט שהכנתם באהבה – אין מגבלה של כמות כי הוא מאוזן מאוד.
אם כל אחד מאתנו ידאג לפסולת המטבח שלו, נרוויח כולנו בגדול: הצמחים ירוויחו, אנחנו נרוויח, והרשויות ירוויחו. וגם הגלובוס…!
זה פשוט, וזה טבעי.
על הכותב:
איתמר ויסמן, הוא המייסד והבעלים של שפע הטבע – מרכז ליווי והדרכה לגינון טבעי. איתמר הוא בעל תואר שני בביולוגיה ומתכנן פרמקלצ’ר המחלק את זמנו בין פיתוח מוצרים ביולוגים בתעשיית הביוטק ובין הדרכה וייעוץ בתחום הגינון האקולוגי והטבעי. מוזמנים לבקר באתר של שפע הטבע בכדי להתרשם מתכנים נוספים ומהפעילויות המוצעות שם.
